אקוודור ללא גלוטן

עושה הרושם כי המאכלים מבוססי "קמח תירס" שמגיעים ממקסיקו ויורדים דרומה עד לקולומביה נעצרו בגבול ולא נכנסו לאקוודור, למטבח המסורתי של אקוודור אין את הטורטיות של מקסיקו, ה"פאפופס" של אל סלבדור או ה"ארפה" של קולומביה וונצואלה.

לאקוודור יש לציין גם אין משק חלב מפותח, מגוון הגבינות והמעדנים דל מאוד, חלב טרי אינו בנמצא, ועל כן אינו משמש בסיס לתזונה.

מאידך, אקוודור היא יצואנית מס' 1 בעולם של בננות, ביקור באקוודור לא יהיה שלם אם לא טעמתם בננות אדומות, והפלאטנו ממשפחת הבננות זמין בכל קרן רחוב.

כמו בשאר המדינות בדרום אמריקה שטיילנו בהן עד כה, גם באקוודור האוכל המקומי מאוד מונוטוני ובסיסי: מנה ראשונה מרק, למנה שניה מוגש אורז, לעיתים עם שעועית אדומה או עדשים, מנת בשר ומעט סלט. עלות מנה בתוספת מיץ טבעי: 2-2.5 דולר.

מנת האורז עם תוספת העדשים כל כך מושרשת באקוודור שאפילו רשתות בינלאומיות כדוגמת KFC נאלצות לשנות את התפריט הבינלאומי הקבוע ולהציע לצד העוף המוכר את האורז עם העדשים.

בשל הרעב בוונצואלה היבשת מוצפת מהגרים וונצואליינים, הם נוכחים בכל מקום אליו הגענו ביבשת, גם באקוודור יש לא מעט וונצואליינים ואיתם הגיעו גם מסעדות שזה נהדר, האוכל הוונצואלי כולל ארפה בכל מנה.

למרות הדימיון, ואולי בגלל שכבר מאסנו באוכל שבאזור, להרגשתנו המטבח האקוודורי הוא הכי פחות מוצלח עד כה... אבל, מנחמת העובדה שהמנות המסורתיות הן ללא גלוטן, ושקשה למצוא פה מאפים טריים, אז לרגישים לגלוטן: אתם לא מפסידים כלום...

ריכזנו פה כמה מקומות המציעים מנות ומצרכים לל"ג .

סופר MEGAMAXI:

הסופר הזה, הפרוס ברחבי אקוודור (בעיקר בערים הגדולות) מציע מגוון רחב של מוצרים ללא גלוטן. מלבד עוגיות וקרקרים ניתן למצוא בו לחם, תערובת להכנת פנקייקים (לא רעה בכלל), תערובת להכנת בראוניז, תערובת להכנת קאפקייקס שוקולד-צ'יפס, תערובת להכנת עוגת תפוזים ועוד ועוד ועוד.

בכל פעם שנכנסו לסופר גילינו מוצר חדש ללא גלוטן, תענוג אמיתי...

טיפ חשוב: ניתן להוציא כרטיס מועדון בכל סניף, בתהליך מהיר וללא עלות. הכרטיס מעניק הנחה של 5%-7%. משתלם מאוד.

קיטו:

בקניון Quicentro, הממוקם מצפון לפארק La Carolina, יש סופר עם מגוון עשיר של מוצרים ללא גלוטן.

בנוסף, יש בקומת האוכל מסעדה מקסיקנית המציעה טורטיות ואמפנד'ס מקמח תירס.

מינדו:

במינדו מצאנו מסעדה קטנה עם בעלת בית חייכנית ומזמינה, שמציעה אמפנד'ס העשויים מפרי הפלטנו. האמפנד'ס ממולאים בעוף או בגבינה, ומוגשים לצד צ'יפס.

המסעדה ממוקמת ביציאה מהעיירה, על הכביש.

עוד מצאנו דוכן "ארפה" שבו הארפה מוגש ממש כמו פיתה, כשבתוכו ממלאים בשר/גבינה ועוד...

מיסהאולי:

עד כמה שניסינו להתחבר לאוכל המקומי, חיפושיות על שיפוד הן פחות הטעם שלנו... ועם כל הכבוד לדג המבושל בעלי בננה, שמחנו למצוא מקום שמציע קצת אוכל מערבי... על הכיכר המרכזית מצאנו מסעדה קטנה בשם Papakuna המציעה המבורגרים, קפוצ'ינו, סנדוויצ'ים מוכרים ועוד. הבעלים מאוד חביב, ולבקשתנו הכין למיכל המבורגר עם פטקון כתחליף ללחמניה. היה טעים.

קוקה:

בקוקה הגענו לנקודת שבירה מבחינת האוכל. אפילו אוכלי הבשר והגלוטן שבינינו כבר התייאשו. אז פנינו לסופר TIA, ושם מצאנו היצע לא מבוטל של לל"ג: עוגיות, פרכיות וקורנפלקס קינואה.

בנוסף, בהפתעה גמורה, מצאנו חנות טבע עם לחם לל"ג, קורנפקס לל"ג ועוגיות.

שם החנות: Daludi Tienda Saludable .

מונטניטה

עיירה עדכנית, בינלאומית, צעירה ומודעת לעצמה. העיירה מרכזת לא מעט תיירים המשתקעים בה לתקופות ממושכות ומשכך מציגה מבטח בינלאומי עשיר. יש לא מעט מסעדות המציעות אוכל ישראלי (בורקס קריסטין הסמוך לתחנת האוטובוס עם הבורקס הטוב ביבשת) ויש גם לא מעט מסעדות המציעות מנות ללא גלוטן.

העיירה כל כך "עכשווית" שלצד חטיפי החוף המוכרים ביבשת (פירות טרופיים ומנות הסביצ'ה) נתקלנו בבחור צעיר עובר בחוף ומציע "עוגיות ללא גלוטן" עשויות פירות יבשים/ממרח בננות. מנה מאוד מומלצת.