נוחתים בקולומביה

קולומביה, היעד הבא במסע שלנו

הדבר הראשון שקופץ לראש כששמענו לראשונה על קולומביה זה קרטל, פבלו אסקובר וסמים. אומרים שהמקום מסוכן, אבל ככל שקראנו ושמענו יותר על המדינה יש רושם שהיא עברה מתיחת פנים רצינית ונחשבת היום לאחת המדינות המהנות ביבשת; ננסה לחוות את קולומביה ללא דעות קדומות, עם ראש פתוח

המוטו: אל תאמינו למה שמספרים לכם - לכו תראו בעצמכם!

בוגוטה, עיר הבירה של קולומביה, שוכנת בגובה של 2,600 מטר, היא שער הכניסה שלנו למדינה.

יום שישי, השעה 15:00, נחיתה בבוגוטה. השמיים האירו לנו פנים , קרירות קלה באוויר.

פרטנו בשדה התעופה 50 דולרים, בשער של 3,700 פזו לדולר כאשר השער היציג עמד על 3,940 פזו לדולר אחד (שמאוחר יותר התברר כשער לא רע ביחס למה שמוצע במקומות אחרים...), לקחנו מונית מסודרת ויצאנו למלון שלנו הממוקם בcalle 13, מרחק של כ-10 דקות הליכה מהמרכז (עלות המלון – כ-100 ₪ ללילה כולל ארוחת בוקר). עלות המונית 35,000 פזו, מרחק של כ-20 דקות נסיעה. מהתרשמות ראשונית בוגוטה נראית עיר מודרנית, מתקדמת, עם חוקים וכללים, כבישים מסודרים, אין כאוס בכבישים (בניגוד לרפובליקה הדומיניקנית ממנה הגענו).

זה בעצם הדבר הבולט ביותר מיד עם המעבר בין הרפובליקה לקולומביה, סדר ומשמעת נראים בכל, כאן הילדים לא יסעו ב-בגאג' של הרכב ולא יעלו לנסיעה של 4 על אופנוע, כאן שמים חגורות בטיחות. העניין הזה יכול לתעתע שכן משמעת וחוקים נקבעים רק במקום שיש בכך צורך, האם זה מגביר את תחושת הביטחון או דווקא את החשש?

עם הגעתו למלון כבר קיבלנו תדרוך לגבי מועד החזרה המומלצת למלון - עד 18:00 גג, אחר כך מסוכן, כך לדברי המארח(!)

החנויות ברובן נסגרות כבר ב 17:30 כדי שהעובדים יספיקו להגיע לביתם..

מיהרנו לצאת לעיר לפני "שעת העוצר" שהציב לנו המארח... כבר במטרים הראשונים התאהבנו בעיר, calle 7 המרכזי המה אדם, דוכני אוכל ודוכני רחוב. הרחוב היה צבעוני, ססגוני וחי.

הרחוב calle 7 מציג במזוקק את כל מה שיש לאהוב בעיר, אומנות רחוב על כל סוגיה, ממייצגי רחוב, רקדנים, גרפיטי . כל סוגי המאכלים ממסעדות יומרניות, דרך רשתות ג'אנק בינלאומיות ועד לדוכני רחוב. חנויות אופנה, דוכני יד 2 , הכל מכל במזוקק רק לשבת על ספסל ולראות את תנועת הרוכלים והקונים מסביב, את המולת הרחוב. תענוג

הרחוב מסתיים בכיכר המרכזית של בוגוטה , בדומה לערי בירה אחרות ביבשת על הכיכר חולשת כנסייה ענקית ומבני שלטון, ולמרכזה מתכנסים רוכלים ועוברי אורח; הילדים נהנו מהאכלת היונים בעיקר.

מרוב התלהבות, שכחנו את הדרכונים בחדר ולכן לא יכולנו לפרוט כסף, טעות שהבנו את גודלה מאוחר יותר – בימים הבאים, שבת וראשון, עמדות פריטות הכסף היו סגורות, לאחר חיפושים רבים מצאנו "צ'יינג'" אחד שקנה דולרים בשער של 3,650 לדולר, אז נאלצנו למשוך כסף מהכספומט – בעמלה די גבוהה, ניתן היה למשוך עד 100 דולר. חשבנו לתומנו שנמשוך עם הכסף שיש לנו עד ליום שני ואז נפרוט עוד דולרים, אלא שבאמצע השבוע ה"צ'יינג'ים" פתוחים בשעות 8:30-17:00 (כמעט כל העיר למעשה נסגרת בסביבות 17:00 – כאמור "שעת העוצר"...), ובגלל שביום שני יצאנו על מחוץ לעיר לא הספקנו לפרוט עוד כסף. בקיצור, בבוגוטה התנהלנו עם משיכה מכספומטים.

נחזור לבוגוטה המעניינת😊 ביום ראשון קמנו לארוחת בוקר טובה של המלון (קפה, שוקו חם, מיץ תפוזים, ביצים לפי בחירה, לחם וממרחים). מיד לאחר מכן יצאנו רעבים להמשיך לחוות את העיר הגדולה. נהנו שוב לסייר ב calle 7, שבהמשכו הגענו לשוק ענק של בגדים ומוצרי אופנה. השוק היה מלא וססגוני, וגם המחירים היו לא רעים. כמובן שהצטיידנו במספר פרטי לבוש (מצומצם, ככל שמוצ'ילות שלנו יכולות להכיל...).

בקרנו במוזיאונים המומלצים של בוגוטה, בימי ראשון התברר להפתעתנו הכניסה ללא עלות. מוזיאון הזהב עשיר בממצאים, הילדים קיבלו משימת "מצא את המטמון", 9 חפצי אומנות שעליהם לאתר מתוך 35,000 מייצגי הזהב שבמוזיאון.

אל תחמיצו את מוזיאון בוטרו, שלל יצירותיו של פרננדו בוטרו האומן הלואמי המוכשר, עיקר יצירותיו מתאפיינות בדמויות בעלות "מסה".

האוכל בבוגוטה נפלא, מגוון, עשיר בטעמים ואפשרויות לכל חך וכיס, נציין את מסעדת בעלת תפריט הישראלי, לאחר חודש מחוץ לארץ המפגש עם פלאפל/חומוס/פיתה הוא תמיד מרגש. ובאופן מפתיע היה גם עשוי נהדר.

יום שני, 9.8.21, יצאנו לעיירה זיפאקירה (Zipaquira) הממוקמת צפונית לבוגוטה, במרחק של פחות משעה נסיעה. בחרנו להגיע לעיירה בתחבורה ציבורית: קו כחול מספר B13 של TransMilenio (הרכבת הקלה של בוגוטה) לתחנת האוטובוס Porto del Norte, עלות נסיעה: 2,500 פזו, ומשם אוטובוס לזיפאקירה, כ-40 דקות נסיעה בעלות של 7,000 פזו לאדם.

הגענו לעיירה בסביבות השעה 10:00 ותחושת חמימות התפשטה בליבנו. נגלתה לפנינו עיירה קטנה וחמודה, ציורית וצבעונית. בתים נמוכים, מדרכה מרוצפת אבנים וחנויות קטנות, כשמסביב מקיפים את העיירה גבעות יפהפיות שיחד עם העננים הלבנים משווים נוף ציורי וקסום.

ההליכה ברחוב המרכזי הייתה נעימה, והתושבים חביבים ואדיבים, הדריכו אותנו כיצד להגיע לאטרקציה המרכזית של המקום אדר לשמה התכנסנו– קתדרלה שנחצבה במכרה מלח. בדרכנו לקתדרלה המפורסמת נכנסנו למסעדה קטנה כדי לנשנש ארפה ללא גלוטן, ואז ניר קלט את הסירים המתבשלים על האש וישר אורו עיניו😊 הוא הזמין מרק עם בשר ותפוח אדמה, חם וטעים. כמובן שהילדים השתלטו לו על המנה, אך כשביקש מנה נוספת נאמר לו שהמרק נגמר (בשעה 10 בבוקר!!!). המארחת החמודה הבטיחה שבסירים כבר מתבשלים מאכלים נוספים לארוחת הצהריים.

המשכנו לפארק Parqe del Sal הכולל את מכרה המלח, מסעדות וחנויות מזכרות ועוד מספר אטרקציות תיירותיות. לאחר עליה בגרם מדרגות (לא מועט) הגענו לכניסה למכרה. עלות כרטיס בסיסי, הכולל כניסה למכרה, מכשיר הדרכה, סרט והצצה לאופן הכרייה ולחיי הכורים, הינו 54,000 פזו לאדם. ישנה אופציה לרכוש כרטיס מורחב הכולל גם כניסה ל-2 מוזיאונים וקיר טיפוס, אנחנו ויתרנו.

הקולומבינים מחשיבים את המתחם כ"פלא הראשון של קולומביה" - במידה רבה של צדק

המקום שוכן במרכזו של ים קדום שמי המלח שלו שקעו למעמקי האדמה, התגלה ע"י האינדיינים בתקופה הטרום ספרדית, הם גילו כי במעלה הנהר יש מים מלוחים, בכשרונם הרב ה=יבשו את המים בכדי חרס שאז נותר בידם כמות נאה של מלח; הם בואם של הספרדים החלו חפירות משמעותיות יותר באדמה והמכרה הלך וצבר נפח, עם התפתחות התעשייה עומק החפירות הגיע למימדי ענק. שאז הוחלט לשחזר את 13 תחנות "הויה דה לא רוזה" בירושלים- אותן 13 תחנות בהן עבר יש"ו ממשפטו ועד עלייתו לשמיים. ובסוף המתחם קתדרלה ענקית . לאחר הביקור בקתדרלה הדרך מובילה ל... מתחם פנאי ובידור ענק והכל מתחת לאדמה. לדעתנו ביקור חובה (אם כי מעייף נורא) , לקחת בחשבון שמדובר בשהות ארוכה מתחת לאדמה

ביציאה מהמכרה (לאחר קריאות ההתלהבות המתבקשות של הילדים "אני רואה את האור בקצה המנהרה") מצאנו מבוך נחמד, הילדים עמדו באתגר ומצאו את הדרך.

לאחר הביקור בקתדרלה חזרנו למסעדה הקטנה עייפים ורעבים. הוגשה לנו מנת בסיסית מקומית טעימה ומזינה, שכללה: אורז לבן, תבשיל שעועית אדומה, תפוח אדמה אפוי, סלט סלק וחזה עוף. המנה הוגשה עם מיץ טבעי טעים של פרי שנקרא לילי (משהו בין תפוז לקיוי). לעידית, שלא אוכלת בשר הוגש מרק ירקות עם פסטה עשיר וטעים. החשבון של כל 5 המנות הסתכם ל- 36,000 פזו (!!!) לצורך הנוחות ניתן לומר ש1,000 פזו ערכם כ-1 ש"ח לערך.

בערבו של יום ארוך זה העזנו לצאת מחדרנו לאחר החשיכה... סה"כ 5 דקות מהחדר לסניף מקדונלד'ס הסמוך למלון והאמת שמלבד כתריסר חיילים חמושים שפגשנו בדרכנו לא נתקלנו במשהו מעורר חשד.

מחר מתקדמים לוילה דה לייבה