פאובלה

פאובלה, עיר קולניאלית יפה מוקפת הרי געש פעילים היא יעד הביקור הבא שלנו.

לפאובלה רצינו להגיע כבר בטיילנו הראשון במקסיקו, אי שם בשנת 2009, אך בשל העובדה כי היה זה סוף המסע במרכז אמריקה והאנרגיה נגמרה יצא ש"פיספסנו" את הביקור - כעת לאחר שנים הושלמה המשימה.. היום אנחנו מודעים לעובדה שאין דבר כזה "פעם בחיים" והחיים מספיק מפתיעים בכדי שגם חלומות שנזנחו ונגנזו יגיע יומם והם יוגשמו .

פאובלה היא עיר קצת שונה, בשל העובדה כי היא לא נוסדה על גבי עיירה אינדיאנת-ילידית אלא נבנתה מאפס. על אזור מישורי מוקף הרי געש היה למתכנן הערים הספרדי חופש פעולה נרחב, בניית העיר על הציר שבין מקסיקו סיטי לנמל ורהקרוז נעשתה באופן מושלם, רחובות שתי וערב נוחים לניווט, כיכר מרכזית יפה ונעימה לשיטוט, עשרות כנסיות נוספות חולשים על קו הרקיע של העיר, לעיר כיכרות רבות . בשל יופיה ואופיה הקולוניאלי זכתה העיר להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

העיר כאמור נעדרת אוכלוסיה ילידית מקורית מכאן שבניה הם אירופאים שורשיים, מהגרים רבים מגרמניה הגיעו לעיר בתחילת המאה ה-20 ובעיר חוגגים את האוקטוברפסט וחגים אירופאיים נוספים. במובן הזה מדובר בעיר הכי אירופאית במקסיקו (בדומה לאריקיפה בפרו).

חרף העובדה כי העיר הומה אדם מפתיע לגלות כי במרכזה לא תמצאו סוכנויות טיולים בכל פינה כפי שתראו בעיירות תיירותיות אחרות ברחבי מקסיקו.

צ'ולולה Cholula

האמת היא שכאשר אנשים מתייחסים לפואבלה הם בעצם מתייחסים לאזור תיירותי נרחב יותר שכולל כמובן גם את צ'ולולה, צ'ולולה נמצאת רק 10 קילומטר ממרכז פאובלה- במובן מסויים היא פרבר של פואבלה ובמובן אחר היא עיירה נפרדת.

הפירמידה הגדולה של צ'ולולה היא בהחלט אחת הסיבות העיקריות לביקור באזור. למרות שלא מדובר בפירמידת סלע חשופה כמו הפירמידות הגדולות של גיזה במצרים או הצ'יצ'ן איצה, מדובר למעשה הפירמידה מעשה ידי אדם הגדולה בעולם. עם זאת, הפירמידה מכוסה בצמחייה, כך שאי אפשר באמת לדעת שהיא מעשה ידי אדם. בראש הפירמידה יש כנסייה קתולית קטנה והנופים של ההרים שמסביב פנטסטיים. נהננו מאוד מהשהות בפואבלה אך בדיעבד ייתכן והיה עדיף לישון דווקא בצ'ולולה. בכל מקרה המרחק הקטן בין הערים אינו מצדיק מעבר בתי מלון וניתן לבקר בכל אחת מהן במסגרת טיולי יום.

נציין כי מדובר בפירמידה הגדולה בעולם מבחינת הנפח ולא מבחינת הגובה, כמו כן הכנסייה שבראש הפירמידה אינה מאפשרת לחפור ולחשוף את מלוא הפירמידה כך שהעבודות הארכיאולוגיות נעשות תוך כדי שמירה על הכנסייה.

לא הצלחנו להבין אם בזמנם הפירמידה היתה חשופה והספרדים בנו את הכנסייה דווקא שם במודע (כמו שעשו זאת במקומות רבים, כדי להשפיל את האלים של האינדיאנים) או שכבר בזמנם הפירמידה היתה מכוסה ונראתה כמו גבעה. הפירמידה ממש גדולה (450×450 מטר בבסיס עם גובה של 66 מטר) ואם לא הייתי אומר לכם שזו פירמידה הייתם חושבים שזו גבעה טבעית, למרות שאין ממש גבעות מסביב והדבר היחיד שחולש על הנוף הוא הר הגעש העצום פּוֹפּוֹקַאטֵפֶּטְל (Popocatepetl ) – הר געש פעיל ומעשן והפסגה השניה בגובהה במקסיקו.

ספרי ההיסטוריה ידעו לספר לנו כי בצ'לולה היה מקום פולחן פרה-קולמביאני מפואר עם מעל ל-400 מזבחים, זוהי אחת הערים החשובות באימפריה האצטקית הקדומה וכאן גם בוצע אחד ממעשי הטבח הנוראיים ביותר של קורטז הכובש הספרדי.

באוקטובר 1519 אספו הכובשים הספרדים בראשות הרנן קורטס את אצילי העיר האצטקית צ'ולולה באחת מחצרות העיר, שם האשים אותם קורטס בבגידה. כעבור כמה דקות הורה קורטס לאנשיו לתקוף את הקהל החמוש ברובו. מחוץ לעיר התנפלו גם בעלות הברית הטלאסקאלאניות של קורטס, מאחר שצ'ולאנים היו אויביו המסורתיים. בתוך שעות מתו ברחובות אלפי תושבי צ'ולולה, כולל רוב האצולה המקומית. הטבח של צ'ולולה שלח הצהרה חזקה לשאר מקסיקו, במיוחד המדינה האצטקית האדירה ומנהיגם הססני, מונטזומה השני.

המרכז ההיסטורי של פאובלה The Zocalo

בהחלט ענה על הציפיות, כמו כל הערים המקסיקניות, הכיכר המרכזית של פואבלה מתעוררת לחיים החל משעות אחר הצהריים המאוחרות ולקראת הלילה. הוא מוקף בין היתר ב"ארמון" העירוני והקתדרלה; בלילות שישי ושבת, החלק החיצוני של הקתדרלה מציג מופע אורות צבעוני. פספסנו את זה בגלל זמני הביקור שלנו , אבל מהתמונות שראינו, זה נראה שווה ביקור.

הכנסייה של העיר מרשימה מאוד והכיכר רוחשת פעילות, רחוב 5 de Mayo יוצא מהזוקולו (הכיכר המרכזית) ומשמש כרחוב הקניות הראשי של העיר.

שכונת Callejón de los Sapos סמטת הצפרדעים

סמטת הצפרדעים באמת לא קשורה בכלל לצפרדעים. בימים אלה, זהו רחוב צבעוני שלאורכו יצירות אמנות למכירה בתי קפה וחנויות וינטאג', זה רחוב חמוד לשיטוט ללא ספק החלק הפוטוגני ביותר בעיר.

שמו יוצא הדופן נובע מהתקופה הקולוניאלית כאשר נהר סן פרנסיסקו הציף את גדותיו אל רחוב 6 דרום. כדי לנצל את עודפי המים, בנו המקומיים טחנות לאורך Callejon de los Sapos, שבתורם הביאו שפע של קרפדות לאזור. אמנם לא נותרו הרבה קרפדות היום, אבל ישנה מזרקת קרפדות שחולקת כבוד להיסטוריה הייחודית של הרחוב.

פאובלה מפורסמת בצ'ורוס הכי טעים במקסיקו (כדבר המקומיים) וליד הכיכר המרכזית תמצאו את ___ עם צ'ורוס חם וטרי. בכלל להגיע למקסיקו הוא חלומו של כל חובב אוכל, המטבח עשיר וזה לא עוצר ברוטב חריף, טאקו וטקילה (או מזקל). מקסיקו היא הבית כמה ממתקים מאוד ייחודיים שלא תמצאו בשום מקום אחר!

הסיפריה העתיקה Biblioteca Palafoxiana מרתקת ועשירה בגילופי עץ, ממש חזרה בזמן ומומלצת לביקור קצר, נחשבת לסיפרייה הראשונה במקסיקו ואחת העתיקות באמריקה הלטינית - דמי כניסה 30 פזו.

שימו לב: הספרייה נמצאת בתוך Casa de la Cultura בקומה העליונה וקל לפספס אותה אם אינכם מחפשים אותה לא תדעו שהיא שם.

הספרייה נבנתה בשנת 1646 ומתהדרת ב-45,000 ספרים שנכתבו בין המאה ה-15 למאה ה-20! זה מוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת והליכה בין הספרים השבריריים הישנים והספרייה הבנויה להפליא היא חוויה ממש מגניבה.

Volcán Cuexcomate הר הגעש

הר הגעש אל Cuexcomate (הר הגעש Cuexcomate) הוא הר הגעש הקטן ביותר על פני כדור הארץ, למרות שלא סווג מבחינה טכנית כהר געש. ממוקם בשכונת ליברטד, זהו למעשה גייזר לא פעיל , בתקופת טרום הקורונה היה ניתן לחקור את פנים ההר באמצעות גרם מדרגות מתכת.

לפי האגדה המקומית, מאמינים כי Cuexcomate הוא ילד האהבה של שני הרי געש: הר הגעש Iztaccihuatl והר הגעש Popocatepetl. עם זאת, מבחינת ההיסטוריה, הוא נוצר למעשה כתוצאה מהצטברות מימן גופרתי לאחר התפרצות הר הגעש Popocatepetl בשנת 1064.

עוד בימי הזוהר שלו, הגייזר שימש מקום לזריקת אשפה של העיר וגופות של אנשים שהתאבדו, מכיוון שהם לא נחשבו ראויים לקבורה הולמת...

לכל הפוסטים על מקסיקו